מרואיין 1: שמי נהוראי ואני בן 17 תלמיד בכיתה יא , אני הולכת לראיין אותו בנושא ״ ההשפעת האלכוהול בקרב בני נוער לפרט ,ותקופת הקורונה . שאלות: - מה גרם לך להתחיל עם זה? - מה הרגשת לפני שהתחלת ? - מה הרגשת שכבר ההית בשיא והגזמת ? - מה חשבת על הדבר הזה לפני שזה היה קרוב אלייך? - זה קידם אותך במשהו? ומה החזיר אותך אחורה? - מה ההארה שגרמה לך לעצור עם זה? - איך התהליך שינה אותך , להמשך הדרך? רקע על המרואיין: נהוראי בן 17 תלמיד בכיתה יא כאשר חווה התקף לא נעים מצריכת אלכוהול בצורה מפורזת במיסבת יום הולדת של חבר, נהוראי שתה כמה וכמה פעמים עם חברים , לבד שהרגיש צורך אבל יותר במסיבות וישיבות עם חברים, תשובות לשאלות למרואיין: - מה שגרם לי להתחיל , בעיקר החברה יושבים עם חברים אוכלים, חבר מביא בקבוק עוד חבר בא עוד בקבוק וככה זה ממשיך.. - מה שהרגשתי לפני זה , בעני זה הרגשה רגילה שאין לי בכלל את הרצון, את הצורך הזה לשתות , לא יודע לא הרגשתי מכור למשהו נקרא לזה ככה לא הרגשתי שבלעדי זה אני לא אהנה או יחווה את האירוע כמו כולם הרגשתי שאני לא חייב את זה עד שהתחלתי לשתות בתדהירות גבוהה - כאשר ההתי בשיא והגזמתי , פשוט לא הרגשתי את עצמי הרגשתי ללא שליטה שאני יכול לעשות דברים שאתחרט אלהם לצורך העניין דברים מסוכנים עם זה בכביש בדרך חזור עם זה במילים שיוצאות לי מהפה בדברים הכי קטנים. - מה שחשבתי על זה לפני שזה היה קרוב אליי שזה כיף לשתות , ולגמרי מסכים שזה כיף ונעים אבל שזה בטוב טעם כאשר אתה מאבד את זה, יוצא משליטה זה יכול להוביל למקומות מסוכנים שאתה לא תבין מאיפו זה בא לך. - לא קידם אותי במשהו שתיית האלכוהול נהנתי שמחתי אבל שזה כבר פגע בי והגזמתי וההתי ללא שליטה מקיא לא מסוגל לאכול לא זוכר מה קורה סביבי אז לחלוטין זה לא קידם אותי ולא עזר לי בכלום. ומה שהחזיר אותי אחורה כביכול להבנה של הדבר שזה מזיק ליי כאשר אני לא שם לב למה שקורה, אמרתי לעצמי בשביל מה אני צריך את זה אני נהנה מזה בכלל? בסופו של דבר . -לא הייתה ההארה , קיבלתי כאפה לפנים מסיטואציה של ממש שההתי ללא שליטה , ללא יכולת לחזור הבייתה בבטחון ובסופו של דבר ממש לא נהנתי. - התהליך של ההבנה שזה לא בריא לי ומזיק לי גרם לי להבין שאפשר להנות גם בלי זה , ועם זה עם זה אז בטוב טעם הקורונה שעממה את כולנו ולצערי נעשו דברים ללא שליטה והגזמה וההינו יושבים החברים ועושים מה שרק בא לנו בלי לדפוק חשבון וזה גרם לי להבין שזה לא שווה את זה פשוט.
למרואיינת-2
שמי דנה לוי מתנדבת במועדון נוער בשכונת שפירא ,מתנדבת עם נוער מדהים שחווה קשיים בחייו ״ונפלו״ לאלכוהול , עברו את הגבולות ושלמו את המחיראבל דבר אחד אני יכולה להגיד אין סיפוק והנאה מלעבוד עם נוער כזה ההרגשה שאני שם בשבילם לכל דבר ודברושאתה זה שמציל אותם מזהזה מה ששווה את התפקיד שלישאלות - 1. מה גרם לך לעבוד במקצוע הזה?2. מה הסיפוק שהמקצוע הזה נותן לך בפן האישי?3. האם לפעמים יש קשיים בלשמוע סיפורים קצת יותר נוקשים ?4. האם היה לך פעם מחשבה לעזוב את המקצוע ?5.איך הגעת לתחום הזה?6.כמה שנים את במקצוע? והאם את רואה את עצמך ממשיכה בזה?
תשובות :
- מה שגרם לי לעבוד במקצוע הזה זה האהבה שיש לי בלתת עזרה , לשמוע להקשיב לבעיות של האחר ובכללי לפתור את זהלחיות את זה איתם לעזור להם להתגבר על הקושי.
- הסיפוק שהמקצוע נותן לי באופן אישיזה שיש לילדים האלה את התחושה בלבשתמיד יהיה להם למי לפנות מי שישמע אותם ויבין אותם אין יותר מספק מזה , ההרגשה שהם נותנים לישיש מי שיקשיב להם
- כמו בכל עבודה יש קשייםלטוב , ולרע אבל כל קושי מתגבר ומתגמד לעומתההרגשה שאני חווה
-לי ספציפית לעולם לאכי הלב שלי פה, זה המקום שלי והייעוד שלי בחיים אבל אני יכולה להגיד דבר אחדאני עובדת עם אנשיםוהמחשבה של לעזוב ולהגיד למה רני צריך את זהכמובן עולהאבל שוב זה כל כך מתגמד לחוויה ולהרגשה שאתה מרגיש. ולסיפוק הזה
- תמיד אהבתי התעניינתי עשיתי שירות לאומי בפנימיה לנוער בסיכון אהבתי את זה חייתי את זהמשהו בסיפוק הזה פשוט עושה לי אושר בחיים האהבה שאתה מקבל מהילדים האלהאתה לא תקבל מאף בן אדם אחר.
-אני עשיתי שירות לאומי בפנימיה לנוער בסיכון , כרגע אני לומדת פסיכולוגיה ולגבי מאמינה שאמשיך בזה בעתיד וזה יהפוך לעבודה שליבבית הנוער הזה, או בכל מקום אחר שאוכל לתת מעצמי
-כמה מילות סיום ממנה:
בעני על צריכת אלכוהול בקרב בני נוער ובכללי.צריכת האלכוהול נותנת לבן אדם תחושבה של מסוגלות להכל,אנו נמצאים במין אופוריה כזאת אך זה גורם להרס של הכבד הכבד נהפך ללא מתפקד ואנו זקוקים לתפקוד הכבד בצורה מלאה באופן יום יומי כמובן, ובנוסף לכך בשנים האחרונות אני רואה ירידה משמעותית בגיל של הילדים שצורכים אלכוהול לצרוך העניין ילדים בני 14-15 ואני מזועזעת זה מגיע מקושי ממקום שאליו הם בורחים וזה הפוך את זה לקשה כמובן יותר שמחתי לשתף ולחלוק את הידע שלי והחוויה שלי כאן תודה רבה על הפצת המודעות! נהנתי כל כך.